פרק 8 – גבולות

קנאביס יכול להיות חלק מאורח חיים בריא, אבל אפשר גם להגזים איתו.


אין לו מנת יתר קטלנית, אבל אם תעשן יותר מדי כן תצא טיפש וייהרס לך יום המחרת.


אם תפסיק לעשן אותו לא תקבל קריז מסכן חיים, אבל תהיה לך תקופת הסתגלות לא פשוטה.


ואחרי תקופת ההסתגלות הזו, לא תמיד בא לך לחזור ולעשן כמו פעם, אבל בשלב מסוים זה עולה על הפרק.

כשמישהו מפסיק לעשן ונותן לעצמו לגדול ולהשתנות, יכולים לקרות דברים מעניינים במפגש המחודש, שוב, הקנאביס הוא אותו חומר, אבל אתה שוב השתנית.


זה לא כמו בפעם הראשונה, זה כמו שיר שפעם מאוד אהבת, חרשת עליו אלף פעם ולא יכולת לשמוע יותר, ואחרי שנים אתה נזכר בו ומוצא בו צד חדש, הוא נחמד, אבל אחרי כמה פעמים המסר הובן.


קנאביס הוא חומר שמשפיע עלינו, הוא אמצעי ולא מטרה, התייחסות בוגרת אליו היא לראות אותו ככזה, לא כטוב או רע.


הוא מאפשר לנו מבט מרחבי על סיטואציות ומכניס אותנו לפרופורציות, אבל לפעמים הוא גם גורם לנו לנתח את אותו מצב בפעם המיליון


הוא מאפשר לנו לבלות ערב נהדר עם אנשים, אבל מפחית את האנרגיות משמעותית ביום למחרת.


הוא גורם לנו להעריך טעמים ולפתח מודעות לגופינו, אבל גם לאכול זבל.


הוא גורם לנו להיות סובלניים, אבל לפעמים לא צריך לסבול את המצב אלא להתערב בו.


מי שיודע שהוא הגזים פעם, צריך לחשוב על אם ואיך קנאביס משתלב בחיים שלו, צריך להכיר את סימני האזהרה שאמורים להגיד לו לעצור.


קנאביס צריך להיות חוקי לא כי הוא רק טוב, אלא כי היתרונות שלו עולים על הסכנות, וכי הדרך להתמודד עם הסכנות אינה רדיפה בלתי אנושית של אזרחים לא אלימים, אלא מתן עזרה לאלו שזקוקים לה.

אנחנו כבני אדם וכחברה צריכים להילחם על החופש שלנו ואז להוכיח שנדע להתייחס בכבוד לחופש שניתן לנו ולחנך את עצמנו ואת הדור הבא במידע אמיתי ואיכותי שיעזור לכל אדם לעשות את הבחירות הטובות למענו.


© 2015 by Eshel Ozer Proudly created with Wix.com