"מתוך בחירה אישית – לתקן את מערכת היחסים עם הקנאביס", שהוא ספרו השני של  אשל עוזר הוא מדריך לניקוי של 21 ימים מקנאביס ולשימוש מודע. הספר פורסם אחרי 8 שנים של תפעול אתר אינטרנט באותו השם, שהציע טקסט שמלווה הפסקה של חודש מקנאביס, מבלי לשפוט את ההרגל כפסול, אלא מתוך תחושת צורך אישי של צרכן הקנאביס(או צרכנית, הספר יצא בשתי גרסאות לשוניות בפנייה לזכר או נקבה, ומלווה בחוברת עבודה) ,כפי שמרמז השם. 

​

דרך תפעול האתר ומענה לפונים אליו יצא למחבר לחקור את נושא מערכת היחסים של אנשים עם הקנאביס, שהספר מדבר עליו, המושג מערכת יחסים עם חומרי צריכה, כפי שמפורט בפרק הראשון של הספר שנקרא "הסביבה שבה צריכת קנאביס מתבצעת ואוריינות פסיכדלית בסיסית" שאוב מתוך פילוסופיית "מזעור הנזקים"(harm reduction), שצמחה באופן טבעי כאלטרנטיבה קהילתית למדיניות המלחמה בסמים שהולכת ומאבדת את אחיזתה בציבור, בה חומרים כקנאביס היו נחשבים ככאלה שיש למגר את השימוש בהם, לחנך כנגדם, ולהפעיל את המשטרה ובתי המשפט כנגד צרכני וספקי החומרים והצמחים שהוגדרו כסמים, ובראשם הנפוץ מביניהם, הקנאביס, גם המושג צרכני קנאביס, במקום סטלנים, חשישניקים וכו, שאוב מתוך אותה תנועת צמצום נזקים. 

​

לאחר הקדמה שמתארת את תהליך יצירת הספר, ופילוסופיית הכתיבה של המחבר(הספר מתחיל מ5 עמודי דיסקליימרים דוגמת "אני לא מטפל" ו"פנייה לצינים" הפרק הראשון מציג את היסטוריית הקנאביס, מודל הסט וסטינג להבנת חוויות משנות תודעה בכלל והצגת המצב הפרדוקסלי בו נמצאים צרכני חומר לא חוקי, שעל מנת לקבל עזרה אמורים לפנות למוסדות שפוסלים את ההתנהגות בסך הכל אהובה עליהם, צריכת הקנאביס, הפער הזה בין העולם הממסדי שמכחיש את צריכת הקנאביס(גם אם באופן פחות מעבר) לבין המציאות בה לפעמים נדמה שכולם מעשנים היא נקודת המוצא שממנה נבנית מערכת היחסים עם צריכת הקנאביס.

​

לאחר מכן מגיעים שאר פרקי הספר שכתובים כמדריך לניקוי של 21 יום מקנאביס, החל ממהפרק השני הקרוי "שלב קבלת ההחלטה", שמבוסס על חקירה והנכחה של המורכבויות שגרמו לקורא להתעניין ולפתוח את הספר, ויוצר מרחב בטוח "ללכלך על הקנאביס" מבלי לפסול אותו, מה שחסר הרבה פעמים בסביבות של צרכני קנאביס צעירים שמפתחים אידיאליזציה לצמח מה שלא מאפשר שיח ביקורתי. לאחר מכן הספר מוביל להכנה להפסקה עצמה, תוך ההרגעה, שמדובר בהפסקה זמנית, והכל יהיה בסדר.

​

השבוע הראשון ללא קנאביס מלווה על ידי הפרק השלישי – "לצאת מהעשן"- הפרק עוסק בעניינים הדחופים שאנשים שמפסיקים לצרוך קנאביס נתקלים בהם: פיתוי, קשיי שינה, ומצבי קרייבינג מיידיים, המחבר מתאר בתחילת הספר ארבע מקורות השראה מרכזיים לתוכן והם מדריך הכתיבה דרך האמן, ספר CBT קלאסי בשם "בוחרים להרגיש טוב", ספר הגמילה הקלאסי "הדרך הקלה" של אלן קאר והספר Drug, Set, and Setting: The Basis for Controlled Intoxicant Use, של החוקר נורמן זינברג, וההשפעות של השניים הראשונים ניכרות, כל האתגרים הידועים בתהליך שינוי הרגלים שכזה מקבלים ניתוח קוגנטיבי התנהגותי מלווה בתרגילי כתיבה.

​

הפרק הרביעי עוסק בשבועות השני ושלישי של ההפסקה ונקרא "שלב חיבור מחודש" והוא מתמודד עם אותם אתגרים ושאלות שבפרק הקודם אבל באופן מתקדם יותר שמאפשר המרחק מצריכת הקנאביס עצמה, בעוד הפרק השלישי עוסק בדחייה של העיסוק בקשיים מתוך מטרה יחידה להצליח להעביר את הימים הראשונים ללא קנאביס, השלב הזה מעודד את הקורא להיכנס להדרגה לתוך הסיבות לצריכת הקנאביס שלו, הקנאביס מוצג כתרופת קסם שעוזרת להחזיק חלקים נרחבים באיזון החיים ובמקרים רבים מסתירה נושאים הזקוקים לשינוי שצצים כרגשות קשים בעת הפסקת הצריכה, הפרק עוסק גם בנושאים נפיצים כמו כיצד לבלות עם חברים מעשנים.

​

הפרק החמישי והאחרון נקרא "מבט מפוכח", בשלב הזה המחבר מוציא את הקורא לדרכו, מכאן אין יותר את המקום המוגן של ההפסקה הזמנית ועל הקורא לשקול את המשך דרכו, הספר מנסה לספק מפת דרכים להמשך הפסקה או חזרה לצריכה מרוסנת דרך תרגילי בחינה עצמית ונסיון לסמן מהי מערכת היחסים הנכונים עם הקנאביס והדרך להשיג אותה, ועדויות של מתנסים על ההבדלים בין תקופות צריכת ואי צריכת קנאביס. 

המחבר מצהיר בתחילת הספר שהיה חשוב לו שהסגנון האמנותי של הספר יערב "שיטפוסטינג ושפה של רחוב ושל רשתות חברתיות" והדבר ניכר לאורך הספר כאשר מופיעים קטעים כמו "הקנאביס יוצר בעיות רק כשאתה נהיה סאחי ו"אין נדודי שינה בעולם כלל(אסור לריב עם נדודי שינה)", סוף הדבר המסכם את הספר מתחיל במילים "לא הייתי צריך ללכת רחוק כדי ללמוד על התמכרות לוויד, שמעתי על זה בכל ישיבה שהייתי בה והכרתי את זה מעצמי", ונדמה שהנושאים בספר אכן יהיו מוכרים לקוראים, במקום לנסות להכחיש את מערכת היחסים עם הקנאביס, הספר מציע נתיב לקבל אותה כפי שהיא ולנסות לתקן אותה מהמקום הזה.

.