קנאביס יכול להיות חלק מאורח חיים בריא, אבל אפשר גם להגזים איתו.

​

אין לו מנת יתר קטלנית, אבל אם תעשן יותר מדי כן תצא טיפש וייהרס לך יום המחרת.

 

אם תפסיק לעשן אותו לא תקבל קריז מסכן חיים, אבל תהיה לך תקופת הסתגלות לא פשוטה.

ואחרי תקופת ההסתגלות הזו, לא תמיד בא לך לחזור ולעשן כמו פעם, אבל בשלב מסוים זה עולה על הפרק.

 

כשמישהו מפסיק לעשן ונותן לעצמו לגדול ולהשתנות, יכולים לקרות דברים מעניינים במפגש המחודש, שוב, הקנאביס הוא אותו חומר, ואתה זה שהשתנה.

​

זה לא כמו בפעם הראשונה, זה כמו שיר שפעם מאוד אהבת, חרשת עליו אלף פעם ולא יכולת לשמוע יותר, ואחרי שנים אתה נזכר בו ומוצא בו צד חדש, הוא נחמד, אבל אחרי כמה פעמים המסר הובן.

​

קנאביס הוא חומר שמשפיע עלינו, הוא אמצעי ולא מטרה, התייחסות בוגרת אליו היא לראות אותו ככזה, לא כטוב או רע.

​

הוא מאפשר לנו מבט מרחבי על סיטואציות ומכניס אותנו לפרופורציות, אבל לפעמים הוא גם גורם לנו לנתח את אותו מצב בפעם המיליון

הוא מאפשר לנו לבלות ערב נהדר עם אנשים, אבל מפחית את האנרגיות משמעותית ביום למחרת.

הוא גורם לנו להעריך טעמים ולפתח מודעות לגופינו, אבל גם לאכול זבל.

הוא גורם לנו להיות סובלניים, אבל לפעמים לא צריך לסבול את המצב אלא להתערב בו.

 

מי שיודע שהוא הגזים פעם, צריך לחשוב על אם ואיך קנאביס משתלב בחיים שלו, צריך להכיר את סימני האזהרה שאמורים להגיד לו לעצור.

 

 סיפרתי כאן על מערכת היחסים עם הקנאביס במונחים של אהבה רומנטית, חלק יחשבו שזאת הגזמה, אבל מי שיבין יבין, והספרון הזה נכתב בשבילכם.

​

אומרים שעדיף לאהוב ולאבד, אבל עדיין לוקח זמן להתגבר על כאב הפרידה כדי להסתכל אחורה בהשלמה ולאמר באומץ זאת הייתה חוויה שהיה שווה לעבור.

לפעמים הפרספקטיבה של השנים גורמת לנו להבין שראינו סיטואציה לגמרי לא נכון.

​

יש כאלו שנהנים מקנאביס, יש כאלו שסובלים בגללו, יש כאלו שהוא משמש בשבילם תרופה ומזור, יש כאלה שחושבים שהוא גאוני, יש כאלה שחושבים שהוא טיפשי ויש כאלה שבכלל לא מעוניינים לנסות.

​

כל הגישות האישיות תקפות

 

אבל במובן הציבורי - קנאביס צריך להיות חוקי לא כי הוא רק טוב, אלא כי היתרונות שלו עולים על הסכנות, וכי הדרך להתמודד עם הסכנות אינה רדיפה בלתי אנושית של אזרחים לא אלימים, אלא מתן עזרה לאלו שזקוקים לה.

​

במשך מספר דורות הפכנו את הקנאביס למפלצת, המשימה של הדור הנוכחי היא

להחזיר את הפרופורציות.

 

על בני אדם ועל חברה שנלחמים על חופש מוטלת האחריות להתייחס אליו בכבוד הדרוש ולחנך את עצמנו ואת הדור הבא במידע אמיתי ואיכותי שיעזור לכל אדם לעשות את הבחירות הטובות למען עצמו וסביבתו.