אני רוצה להפסיק לעשן אבל אם אפסיק אהפוך לסאחי ואכנע למה שהסאחים רוצים שאהיה

 

הכר את מעגל הזעם.

 

"החלטתי, אם אני נתפסת עם גראס, אני יורדת מהארץ!"

אדם חיצוני שלא מעשן כנראה היה נדהם מעוצמת ההצהרה שמעל, הוא בטח יחשוב משהו כמו "איך הרגל זניח כמו עישון קנאביס יכול לגרום לבן אדם לעזוב מדינה ובית? כנראה שבאמת זה סם שמשבש את הדעת".אבל אתם המעשנים יכולים להבין טוב מאוד.

אתם יכולים להבין את עומק העלבון שמרגיש בן או בת למדינה הזאת שגדל עבד ובדרך כלל שירת בצבא פה, אבל יכול לעלות למשפט פלילי ואפילו להכנס לכלא! על כמה גרמים של עשב ירוק מסכן.

 

אי הלגאליות של הקנאביס דוחפת את המעשנים לפינה של מיעוט נרדף, אנשים שמעולם לא הכירו את הצדדים האלו של העולם נחשפים לרדיפה, לפשיעה ולתופעות שליליות רבות שנלוות לביצוע פעולות לא חוקיות.וכך מתפתח כעס ומרד, כל עמדה של הממסד כלפי קנאביס הופכת ל"שקר מרושע" והקנאביס הופך לסמל המרד והחופש וכך המשתמשים מתעלמים מצדדיו השליליים והופכים אותו ל"צמח ירוק קטן וחמוד ותרופת קסם לכל המחלות".

אני לא מפקפק ביתרונותיו הרבים של הקנאביס, אך עצם השיטוט שלכם בדף זה מוכיחה שגם אתם מכירים את לפחות חלק מצדדיו השליליים במיוחד בשימוש כבד – איבוד עניין בפעילויות שונות, עייפות, סיכון למעצר, חרדות ופראנויות ועוד.וכך העישון שהתחיל כהתנסות מהנה בלתי מזיקה וחסרת חשיבות מתנפח למימדים חסרי פרופורציה ומקבל משמעות אחרת לחלוטין ממה שהתכוונו כשהתחלנו לעשן.

 

האם אתם מגדירים את עצמכם כסטלנים ?הרוב הגדול של המעשנים אינו בוחר להגדיר את עצמו כ"סטלן", אלא כאדם רגיל שצורך קנאביס, אך הצורך להבדיל בינינו המעשנים לבין מי שרודף אותנו –"הסאחים" גורם למעשנים לפעמים אפילו להגדיר את עצמם כבני אדם לפי העישון!, המחשבה להפסיק לעשן מקבלת משמעות של "כניעה לממסד", "לעשות בדיוק מה שהם רוצים".

 

כשאנחנו רוצים להפסיק לעשן אבל בוחרים לא לעשות זאת כדי להוכיח את הנקודה שאנחנו לא נכנעים – אנחנו מענישים את עצמנו במקום לעשות את מה שטוב לנו.

רוצים לנצח את "הסאחים"? התעלם לחלוטין מהם, הפסק להגדיר את עצמך כסטלן, רוצה להפסיק לעשן – הפסק! עשה בדיוק את מה שטוב לך באופן אישי!

 

היום שבו קבוצת ה"סטלנים" תהפוך ל"אנשים שצורכים קנאביס מתוך בחירה חופשית"

יהיה היום שבו קבוצת ה"סאחים" תהפוך ל"סתם אנשים קטנוניים"  

 

זה יהיה יום הניצחון

 

 

© 2015 by Eshel Ozer Proudly created with Wix.com